על הא ודא

לצערי הרב, אני נאלצת, כמו כל הבלוגים בבלוגלי, לעבור דירה. בלוגלי, ששימש לי בית חם, עומד להסגר.

הבית החדש הינו הרבה יותר גדול, אבל גם הרבה יותר מאוכלס. ואני דוקא אוהבת בתים קטנים.

הכתובת החדשה של הבלוג: http://haveda.wordpress.com . יקח לי קצת זמן למצוא את עצמי, אבל מי יודע? אולי המקום החדש יעודד איזה פרץ כתיבה חדש.

לילך קינן שלחה לי היום הזמנה לתערוכה שהיא משתתפת בה. נראה מבטיח.

מידי פעם אני רואה רעיון שהוא כל כך פשוט וכל כך גאוני, שאני לא מבינה למה לא חשבתי עליו קודם בעצמי. כמו הרעיון הבא:

יש לכם בגדי גן (או אפילו בגדי מבוגרים) מוכתמים שלא משתמשים בהם בגלל הכתם, אבל חבל לזרוק? יש מגהץ וקרש? קחו שקית, גזרו צורה שמתאימה לכתם, הניחו את הפלסטיק על הבד, הניחו נייר אפיה (חשוב!) ותגהצו. יכול להיות יותר פשוט מזה?

יש הוראות מפורטות יותר (וגם תמונות נוספות) בבלוג עם השם המקסים “filth wizardry“. ניסיתי לתרגם אבל משהו הולך לי לאיבוד: אולי טינופת קסומה? קסם בליכלוך?

***

נ”ב - גיליתי אתר מוסיקה מעולה ברשת - http://listen.grooveshark.com . אם תחפשו, יש גם שירים עבריים.

• איך לעשות תיק ממעיל ישן. התוצאות מרשימות.
• בחורה (לא אומר איך אני קוראת לה, כשאני רואה את ה-URL של הבלוג שלה) שעושה סלסילות מכל הבא ליד, במיוחד שקיות.
• אתר נוסף של רהיטי קרטון.
• לא תספיקו לפסח, אבל אולי ליום העצמות: אריזת מתנה מהודרת לבקבוק יין, כולל הוראות.
• גוף תאורה עם איכויות חלומיות משהו. אפשר גם לבד.
• אני מודה שמעולם לא חשבתי למחזר עור. אבל מישהי אחרת חשבה וגם עשתה. מעניין.

אהבתי את הרעיון. יש גם הוראות, כאן.

אתמול עמדתי בסופר מול מדף הטמפונים במשך כמה דקות טובות בהתלבטות: הסביבה או הנוחות?

לאה אהרונוביץ כבר כתבה פוסט מאוד מעניין על טמפונים והשפעתם על הסביבה, ובאמת, כשקראתי לראשונה את הפוסט, זה גרם לי לחשוב לא מעט על הרגלי הצריכה האישיים שלי. אני הרבה (ה-ר-ב-ה!) שנים משתמשת במוליכי הפלסטיק של פלייטקס, אבל עם יותר ויותר ייסורי מצפון. כן, שמעתי על ה”מונקאפ” ועל פדים רב-פעמיים מבד, אבל עדיין לא הגעתי לרמת ההקרבה הזו בעניין הנוחות המאוד אינטימית שלי.

אז בפעם הקודמת שקניתי חבילת טמפונים, החלטתי לחזור ולנסות את הטמפקס עם מוליכי הנייר. גם יותר יחידות בקופסה, וגם יותר ירוק.

האמת? לא סיוטי כמו שזכרתי. בשנים מאז שהשתמשתי, טמפקס השכילו לעגל את פתח היציאה של הטמפון מהמוליך, וזה אכן שיפור. ברוב הימים ההחלפות עברו חלק. אבל גוף אשה במחזור לחוד, ותנאי מעבדה לחוד. מה בחורה אמורה לעשות עם מוליך מחליק, כשאין אחיזה טובה?

מה קניתי אתמול? בהתחשב בכך שהפלייטקס עם המוליך הפלסטי היו  1.17 ש”ח ליחידה, והטמפקס נייר היו 1.16 ש”ח ליחידה - חזרתי לנוחות שלי. שוב עם ייסורי מצפון. שוב עם ההבנה שאנחנו (בגדול) לא מקדישים מספיק מחשבה למוצרים שאנחנו מפתחים. מה אתן הייתן עושות?

אני שונאת את זה שפתאום לפני פסח כולם נכנסים לאטרף של קניות ומכירות ועוד קניות. אבל אנקוט בגישה השנויה במחלוקת:

 If you can’t beat ‘em, join ‘em.

בסופ”ש הקרוב מתקיימות מכירות אומנים בכל הארץ. אספר לכם על:

• אומני פרדס חנה-כרכור (ועוד כמה נספחים מיוחסים) פותחים את בתיהם או מתארחים בבתים של תושבי המקום, ומציגים את עבודותיהם החל ממחר, יום ה’, ועד למוצאי שבת. (באתר הרשמי, עושה רושם שיהיה סגור בשבת, אבל הפרסום הוא כזה מטעמי מימון. המועצה נותנת תמיכה כספית לעניין, אבל עם סיעה דתית גדולה, אסור שיראה כאילו שנותנים יד ל”חילול” השבת. מנסיון של שנים קודמות, אני יכולה לספר שאומנים רבים פותחים את בתיהם גם בשבת, וחלק הסכימו לשמור עבודות למי שביקש לשלם רק במוצאי שבת. דרך ארץ קדמה לתורה.)
• קרן תימור- שלוין, הלא היא קרן משובשוב, משתתפת במכירה של אומנים בהוד השרון. להמשך »

לאחרונה, יצא לי לראות כמה עבודות בג’ינס שעוררו את סקרנותי. למשל, את השטיח הארוג הזה:

עוד 25 רעיונות לדברים שאפשר לעשות עם ג’ינס ישן, ניתן למצוא כאן.

להמשך »

כן, כן, אני עדיין כאן. כנראה שאצטרך להוריד את תדירות הכתיבה בזמן הקרוב, אבל לא נבלעתי לתוך החור השחור של סייבר-ספייס. שילוב של נסיבות ועוד מחסום כתיבה מינורי, אבל בסה”כ, הכל בסדר.

אבל רציתי להראות לכם את העבודה האחרונה שלי.

ככה הופכים מכנסי ילדים סטנדרטיים לקצת יותר יחודיים. תודה לדנדושה על ההשראה.