על הא ודא

אתמול עמדתי בסופר מול מדף הטמפונים במשך כמה דקות טובות בהתלבטות: הסביבה או הנוחות?

לאה אהרונוביץ כבר כתבה פוסט מאוד מעניין על טמפונים והשפעתם על הסביבה, ובאמת, כשקראתי לראשונה את הפוסט, זה גרם לי לחשוב לא מעט על הרגלי הצריכה האישיים שלי. אני הרבה (ה-ר-ב-ה!) שנים משתמשת במוליכי הפלסטיק של פלייטקס, אבל עם יותר ויותר ייסורי מצפון. כן, שמעתי על ה”מונקאפ” ועל פדים רב-פעמיים מבד, אבל עדיין לא הגעתי לרמת ההקרבה הזו בעניין הנוחות המאוד אינטימית שלי.

אז בפעם הקודמת שקניתי חבילת טמפונים, החלטתי לחזור ולנסות את הטמפקס עם מוליכי הנייר. גם יותר יחידות בקופסה, וגם יותר ירוק.

האמת? לא סיוטי כמו שזכרתי. בשנים מאז שהשתמשתי, טמפקס השכילו לעגל את פתח היציאה של הטמפון מהמוליך, וזה אכן שיפור. ברוב הימים ההחלפות עברו חלק. אבל גוף אשה במחזור לחוד, ותנאי מעבדה לחוד. מה בחורה אמורה לעשות עם מוליך מחליק, כשאין אחיזה טובה?

מה קניתי אתמול? בהתחשב בכך שהפלייטקס עם המוליך הפלסטי היו  1.17 ש”ח ליחידה, והטמפקס נייר היו 1.16 ש”ח ליחידה - חזרתי לנוחות שלי. שוב עם ייסורי מצפון. שוב עם ההבנה שאנחנו (בגדול) לא מקדישים מספיק מחשבה למוצרים שאנחנו מפתחים. מה אתן הייתן עושות?

אם אתם מאלה שחובשים כובע מצחיק או פאה ובזאת יוצאים מידי חובתכם הפורימית, אז הפרוייקט הזה יכול להתאים. אפשר אולי לאמץ את הרעיון ולהכין מרצועות טריקו או שקיות ניילון, אם אין צמר זמין. הקליקו להוראות.

הילד רוצה להיות סמוראי? לא בעיה. אפשר לשלוף מהמחסן (או מכלוב איסוף הקרטונים) איזה קרטון, ולפעול ע”פ ההוראות שנמצאות כאן.

הנה כמה רעיונות מסטודנטים אנגליים לאומנות ועיצוב.

עוד רעיון פורימי: תחפושת עטלף. לנו, תמיד מתקלקלות כמה מטריות במהלך החורף, ותמיד חבל לי שאי אפשר לתקן אותן לעונה נוספת. האפשרות המוצגת: לנצל אותן לטובת כנפי ואוזני עטלף.

(אם אתם מחפשים פאן אקולוגי אחר, אז עטלפים יכולים להיות קוטלי יתושים ממדרגה ראשונה. אני יודעת שבתקופה האחרונה יש נסיון למשוך לאיזור שלנו עטלפים מסוג קטן שניזון מיתושים.)

הוראות לתחפושת - כאן.

קטנה אחת לבוקר: זוכרים שחיפשתי מונח עברי ל-plarn? העליתי את הסוגייה בפני קהילת הדורבניסטים, והם לא נשארו חייבים.

רוצים לדעת איזו הצעה גברה על האחרות?

הקליקו!

השבוע הולך להיות קצת לא שגרתי בבלוג. מתוך רצון לתת לבנות שלי רעיונות לתחפושת שלא כוללות נסיכה/פיה/כלה, חיפשתי באינטרנט תמונות של תחפושות עם נטיה אקולוגית. מצאתי עושר של תמונות, אבל לא בדיוק הצלחתי בנסיונות השכנוע שלי. אולי אתם תצליחו.

התחפושת של הבוקרת עשויה מעיתונים, ושל הרקדנית - מניפות של פליירים, שני הרעיונות מכאן.

הרטאן הינו חומר טבעי סיבי המוכר היטב למי שמתמצא בריהוט גינה ודומיו. מקורו בזנים רבים של דקלים (כ-600 זנים!) וגמישותו וחוסנו מאפשרים להכין ממנו חבלים, סלים, רהיטים, ועצמות. וכמובן שהוא לא פוגע בסביבה, בהיותו חומר מתכלה.

להמשך »

אני אומנם אספנית זבל לא קטנה, אבל קלייר גרהם עוקף אותי בסיבוב. ביצירותיו הוא משתמש בפחיות, פקקים, ושלל חומרי פסולת. סריקה מהירה של עבודתו מיד הזכירה לי את הספר של נעמי בן-גור, “הזבלצת”, באופן מאוד חיובי. מרחוק רואים בעיקר את הצבעוניות. מקרוב רואים יותר טוב את היקף ההשקעה ואת איכות העבודה, כמו לדוגמא בכלים האלה: להמשך »

למה קשה? כי ברגע שהתחלתי לכתוב את השם של האומנית, הבנתי שהסתבכתי. אז אני מנסה, ואם מישהו רוצה לתקן אותי, אני אקבל את זה בהבנה.

מדליין בולסטה (Madeleine Boulesteix), היא כנראה רוני דורון בגרסה הנשית והצרפתית. והיא ממלאת את התפקיד בחן רב, כיאה לאומנית צרפתיה. היא מרכיבה גופי תאורה מכלי בית ישנים. התוצאות מאוד חינניות.